בין 2012 ל-2018 פתחו MIT והרווארד קורסים לכל העולם, בחינם, דרך פלטפורמת edX. 5.63 מיליון אנשים נרשמו. כששני חוקרים מהאוניברסיטאות האלה בדקו כמה סיימו, המספר היה נמוך מכל ציפייה: ב-2017-18 סיימו 3.13% מהנרשמים.1
והשיעור לא השתפר עם השנים, הוא ירד. ב-2014-15 הוא היה קרוב ל-6%. שלוש שנים אחר כך, כמעט חצי מזה.2

אותו קורס, תוצאה אחרת
באותם קורסים בדיוק, קבוצה אחת התנהגה אחרת לגמרי: מי שבחר מסלול מאומת, בתשלום ועם תעודה. ב-2017-18 סיימו 46% מהם. אותם פרקים, אותם מרצים, ופי ארבעה עשר יותר אנשים שהגיעו לסוף.
התשלום לבדו לא מסביר את זה. מה שהוא מסמן הוא סיבה: מי שבחר את המסלול הזה ידע למה הוא שם, ומה הוא רוצה לקחת משם.
מה מחזיק לומד עד הסוף
סיבה ברורה. לומד שיודע מה הוא יעשה אחרי הקורס ממשיך גם בפרק שקשה לו.
עשייה. פרק שנגמר במשהו לעשות, בידיים, מחזיר את הלומד בפעם הבאה. פרק שנגמר בסיכום נשכח עד מחר.
קצב. קורס שנבנה סביב מה שצריך לדעת, קצר וענייני, משאיר פחות רגעים שבהם קל לעצור ולא לחזור.
וחזרה. אותו מחקר מצא שב-2012-13, 38% ממי שהתחיל קורס חזרו לקורס נוסף בשנה שאחרי. ב-2016-17 חזרו 7%. מי שלא סיים, לרוב גם לא חזר.
קורס נגמר כשבכל פרק יש סיבה לפתוח את הבא.

ומה לא תלוי בקורס
צריך להגיד את זה ביושר: לא כל נטישה היא כישלון. חלק מהנרשמים לקורסים פתוחים רצו רק להציץ, לקחת פרק אחד ולהמשיך הלאה. מבחינתם, הקורס עשה את שלו.
והנתונים האלה הם של קורסים אוניברסיטאיים פתוחים, בחינם, לקהל עולמי שלא מכיר את המרצה. קורס של מישהו שהלומדים כבר מכירים וסומכים עליו הוא מצב אחר, והמספרים לא עוברים אחד לאחד.
בעינינו
קורס טוב נותן סיבה לפתוח את הפרק הבא.
תוכן טוב הוא רק ההתחלה. מה שמביא לומדים עד הסוף הוא מה שהם עושים בכל פרק, והתחושה שמי שמלמד אותם עשה את זה בעצמו.
ומה זה אומר עליכם
אם אתם חושבים על קורס, השאלה הראשונה שכדאי לשאול היא מה הלומדים יעשו בסוף כל פרק. התשובה הזאת קובעת, יותר מכל דבר אחר, אם הם יגיעו לאחרון.
3% סיימו כשאף אחד לא ציפה מהם לכלום. 46% סיימו כשהייתה להם סיבה. ההבדל הזה הוא הקורס.



